פסק-דין בתיק עד"י 3661/09

המערער הורשע על פי הודאתו בעבירה של זריקת מטען, בכך שכארבע וחצי שנים טרם מעצרו זרק שני מטעני צינור לעבר כלי רכב צבאי בג'נין. עוד הורשע המערער בכך שבשנים 2005-2008, במספר הזדמנויות, יידה אבנים לעבר כוחות הביטחון.

בבימ"ש קמא הציגו הצדדים הסדר טיעון לפיו, בנסיבות המיוחדות של תיק זה, יוטלו על המערער 5 חודשי מאסר לריצוי בפועל לצד מאסר מותנה וקנס בסך 2,000 ש"ח.

בימ"ש קמא הגיע למסקנה כי עונש זה חורג באופן משמעותי ממתחם הענישה הראוי, ועל כן, החליט לסטות מההסדר והטיל על המערער 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

בערעור, מעלה הסנגור שורה של נסיבות אשר הצדיקו את קבלת ההסדר, בראשן העובדה כי העבירה העיקרית בוצעה כשהמערער היה על גבול גיל הקטינות ולמעלה מ-4 וחצי שנים לפני מעצרו. עוד הדגיש הסנגור כי חלפו כ-20 חודשים בין ביצוע העבירה האחרונה לבין מעצרו של המערער. הסנגור אף טען כי היה מקום לתת משקל משמעותי יותר לסיום התיק כבר בשלב הבקשה  למעצר עד תום ההליכים ולהעדר הנזק שבמעשה המערער. הסנגור עותר על כן לקבלת הערעור, כך שהעונש יועמד על 5 חודשים כפי שסוכם מלכתחילה.

התביעה הצבאית מצטרפת לערעור תוך הדגשה כי בפנינו תיק בעל נסיבות ייחודיות.

לאחר ששקלתי את כלל השיקולים לקולא ולחומרה הגעתי למסקנה כי על אף שהעונש שהוצע על ידי הצדדים נטה באופן משמעותי לצד הקולא, אין המדובר בעונש החורג ממתחם הסבירות. עמדנו לא פעם על הצורך לעודד עבריינים לנטוש את דרכם הרעה באמצעות ענישה מקלה כלפי אלה אשר מבחן הזמן הוכיח כי חזרו לדרך נורמטיבית. יש לקוות כי זהו המקרה בעניינו של המערער הנוכחי, שקיבל אחריות על מעשיו בשלבים מוקדים של ההליך.

אשר על כן, מתקבל ערעור ההגנה כך שעונש המאסר לריצוי בפועל יועמד על 5 חודשים שירוצו מיום מעצרו של המערער. יתר רכיבי הענישה יוותרו על כנם.

ניתן היום, 11 בפברואר 2010, כ"ז בשבט  בנוכחות ב"כ המערער, המערער והתוב"ץ.

המשנה לנשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: